שולמית בן ישר
שולמית בן ישר בת 26. סגנית דובר במועצת הר חברון. גדלה בבית חגי והיום שכנה של האוניברסיטה בבאר שבע. Wednesday 3.1.18 No comments 2754 views

אחותי הקטנה מתחתנת

אחותי הקטנה מתחתנת עם הילד הכי יפה ביישוב.

הם מתחתנים אבל איכשהו נראים לי עדיין ילדים.

ילדים שנסעו כל בוקר באותה הסעה לבית ספר, ארגנו ביחד את ההכתרה בסניף, וקיבלו ביחד את השם החדש בשבט בבני עקיבא; ילדים שגדלו יחד, עברו את כל גיל ההתבגרות באסמסים והתכתבויות, והמדרכות בכביש המקיף זוכרות להם את כל הסודות.

החברות ביניהם לא התחילה מהגן של רקפת. היא התפתחה לאט עם השנים, הרבה אחרי שהוא משך לה בצמות באוטובוס, באחד הספסלים. ביישוב קהילתי בו כולם מכירים את כולם ואפילו יודעים בכל משפחה את השמות של הכלבים, קשה להתעלם מכך שה"מכתוב" שלך נהיה יפה יותר כשמתחיל לגדול לו זקן על הפנים.

אז אנחנו, עם כל החברים והחברים של ההורים, צפינו בהם מהצד וראינו איך הם ביחד מתבגרים. לומדים לבגרויות, או בעיקר מפריעים זה לזה ללמוד עם הודעות מלאות סודות וחיוכים. ראינו אותם לומדים נהיגה, משווים מול החברים מספר שיעורים וטסטים, ובסוף מקבלים רישיון כמו גדולים. וראינו איך מול העיניים מרגע לרגע הם הופכים להיות זוג. כאלה שמבלים, כועסים, משחנ''שים, נעלבים, צוחקים ומבינים.

לאט לאט היתוספו גם דילמות שהכריחו אותם להחליט כמה להיות לבד עם עצמם וכמה להתערבב בין החברים, ולחשוב היטב איך נשארים ביחד בלי לפגוע באחרים. כך עם הזמן כבר כולם ביישוב ידעו שהם זוג, ועם הזמן כבר נהיה ברור מאליו שהם תמיד ביחד. אי אפשר לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו זה כבר נעשה רשמי. ובאמת מעניין מתי בדיוק הם הפכו להיות הזוג היישובי?!  הזוג הזה שמטייל יחד בערב שבת, שהולך יחד לגן שעשועים כדי לשחק עם האחים, ואחד מהם לא יכול ללכת לפעילות של הנוער בלי שישאלו אותו איפה השני. ככה באופן טבעי הם הפכו להיות חלק מהנוף, החברים כבר מזמן מפרגנים ואף אחד כבר לא שואל אותי מה חושבים על זה ההורים. מה הפלא שברגע שהודיעו שהם התארסו אפשר היה לשמוע את קריאות ה"סוף-סוף" מכל דלתות השכנים.

אחותי ואני בחתונה שלי

אז לי הם נראים עדיין ילדים, ואולי הם באמת כאלה. למרות שהנה, קצת לפני גיל 20, הם החליטו למסד את שנות החברות היפות ולהתחתן כדת משה וישראל. עם חששות והרבה תקוות. כי אמנם נראה שהם מכירים אחד את השני יותר זמן ממה שדץ ודצה היו נשואים, ומי כמוהם מבין בזוגיות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם פשוט כל-כך כל-כך צעירים. בעיניים שלי, בגיל הזה, חוץ מלהתחתן אפשר לעשות עוד הרבה הרבה דברים, וגם הם בעצמם יודעים שאולי הם עושים כאן קצת ויתורים. אולי הם יכלו לחוות עוד חוויות, לבקר במקומות, לראות אנשים ולהרגיש טיפה חסרי מחויבות.

זאת שמחה גדולה לחתן אחות קטנה. כיף לראות אותה מאושרת ומלאת חלומות. משמח להכיר את החתן לפניי ולפנים. להכיר את המשפחה שלו, שכבר מזמן כבר מרגישה כמו המשפחה שלך, ועדיין... היא אחותי הקטנה.

עד לפני רגע היא הייתה בכיתה ד' ובכלל מפליא אותי שהיא כבר יצאה מההדרכה. והאמת שבלב שלי היא עדיין כזאת קטנה, עד כדי שאני חוששת שתיפול ממנה המטפחת, שלא לדבר על שמלת הכלה. ועכשיו מה, איך היא תסתדר, ואיך יהיה להם, ואיך ואיך... ואני יודעת שרבים וטובים התחתנו אפילו יותר צעירים וגם הם חששו אולי. ואולי בכלל לא.

אחותי הקטנה מתחתנת עם הילד הכי יפה ביישוב.

הם יוצאים יותר זמן ממה שאני מכירה בכלל את בעלי. הם יכולים לזהות את הצחוק והעצבים אחד של השנייה גם ממרחק של הרים. היא יודעת בדיוק איך לעשות אותו שמח, וצריכה להגיע סיבה כבדת משקל כדי להפריד ביניהם בשבת, כי איך אפשר לעבור את כל השעות האלה בלעדיו. קרה להם נס שהרבה היו מתפללים אליו, לדלג על כל הדייטים והלבבות השבורים ולהגיע ישר לאדם שאותו הכי אוהבים בעולם. אני גם מבינה אותם ממש. למה רק לי מותר?

 הם התלבטו, התייעצו הרבה וקיבלו החלטה.

הם ילדים גדולים.

ואני וכל המשפחה שמחים בשבילם כל כך

הם זוג מקסים ומתוק

והם יהיו יחד מאוד מאוד מאושרים.

והילדים שלהם כמובן יהיו כל כך יפים,
מזל טוב אהובים!

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Add comment
 
No comments