אהבה פז
אהבה פז 25, גרה בירושלים (במקור מקדומים), מחפשת את התחנה הבאה במסלול האישי והמקצועי ובינתיים מעלה על הכתב את כל המחשבות. Monday 13.11.17 No comments 758 views

במעגלי העבודה

אחרי שסיימתי את התואר הראשון לקח לי הרבה זמן עד שמצאתי עבודה. חיפשתי מקום טוב להתפתח ולגדול בו. בדרך לשם שלחתי אינספור קורות חיים, לכל כיוון ובכל דרך שהיא. ריאיון אחרי ריאיון את יושבת – ילדה שרק סיימה את התואר הראשון שלה, עם מלא כוחות חיים, מלא רצון להיכנס לתחום נוצץ אבל מורכב ומסובך, בלי ניסיון כמעט בכלל ועם מלאי ענק של מוטיבציה להוכיח לעצמה ולכולם שהיא תצליח, שהיא תמצא את המקום שלה, שגם היא ראויה להיות חלק מהעולם הזה. מראיין ועוד מראיין שואלים ושואלים ומורידים עוד טיפה את הביטחון, תוכיחי, תראי, תשוויצי, מי את ומה את שווה ולמה כדאי לנו לקבל אותך. וכמה חומות ומסכות ששמתי על עצמי, הן נסדקו אחת אחרי השנייה ונותרתי עם לב כואב שלא יודע אם יש סיכוי להצליח ואם בכלל אני רוצה את כל המסע הזה.

צילום: טובי שריד

לבסוף, אחרי תקופה ארוכה, נזרקתי משמיים (ועם קשרים כמובן J) למקום אוהב וטוב שהצלחתי לגדול בו, לפעול בו, לממש את עצמי ואת הכוחות שלי. הצלחתי לאהוב שם, בניתי לי חומת ביטחון אמיתית בלב ולא מזויפת כמו זו שהיתה כל תקופת החיפושים, קיבלתי אהבה, ופרגון וחברות ואחריות. היו שם אנשים טובים שלמדתי מהם הרבה והם העוגן שלי בלב גם היום.

לאט לאט הרגשתי שמתחיל להיות לי צר, וצפוף. חם ומחבק אבל גם מגביל, ולא מספיק מפתח ונותן לכוחות שלי לצאת ולפרוץ. וכל פעם שהיתה לי הזדמנות לעשות משהו מעבר הייתי קופצת על המשימה והיא היתה משמחת ומעצימה אבל קטנה ובודדה. אז ניסיתי להגדיל ולפתח שם עוד ועוד אבל הגלגלים לא עבדו, והעגלה לא סחבה, ואני בעצב ובגעגוע גדול עזבתי את המקום שפיתח בי כל כך הרבה דברים טובים ויפים, וגם היום, כשעוד שואלים אותי ומדברים איתי על האנשים והמקום הזה אני עם אור בעיניים, ובאהבה גדולה ממשיכה ליחצ"ן ולפרסם אותם חינם אין כסף, רק מאהבה.

והיום, שנה וקצת אחרי שהבנתי שזה אפשרי, ולכל אחד יש את המקום שלו, וגם אני אמצא את המקום שלי, וטיפה אחרי שעזבתי את מקום העבודה הקודם, אני מוצאת את עצמי שוב יושבת עם חמישה אתרי דרושים פתוחים במחשב דרך קבע, מעדכנת כל אדם ששואל שאני מחפשת עבודה, מזכירה לכל האנשים שיצרתי איתם קשר בשנה האחרונה שיחשבו עלי וימצאו לי ומחפשת בכל דרך את הקומה הבאה במגדל האישיות שלי, את התחנה הבאה במסלול חיי.

ושוב מול מראיינים מלחיצים וקורות חיים מודפסים, אני יושבת ומנסה להוכיח לעולם כולו למה כדאי לקבל אותי, במה אני טובה. ליחצן ולהראות את ההצלחות שלי ואת הניסיון שאמנם לא רב אבל גם הלא-מועט שצברתי בשנה החולפת. ועוד יותר מזה מנסה לשכנע את עצמי להיפתח לעבודות חדשות, לפתוח את הלב למקום חדש, לתפקיד חדש, ולהחזיר את הביטחון שהיה לי ואת האמונה בכוחות וביכולות שיש בי. ומנסה לראות איך ובמה הסבב הזה שונה מקודמו ואיך אדאג שלסבב הבא ייקח כמה שיותר זמן להגיע.

ובסוף מבינה שהחיים הם מעגל, פעם אנחנו כאן ופעם שם, מסתובבת בתוך עולם מופלא ומבולבל ומנסה לעשות את הטוב ביותר בזמן הנוכחי שבו אני נמצאת. 

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Add comment
 
No comments