תמר אסרף
תמר אסרף נשואה לאייל ואמא לחמישה ילדים, גרה בישוב עלי שבבנימין. Thursday 17.8.17 No comments 1805 views

את מכניסה אותי לבלבלה

יולי אוגוסט הם חודשים חמים בארצנו, אבל משום מה נראה לי שהשנה הם היו חמים במיוחד.

גובה הלהבות של המדורה עליה מתבשלת ארצנו הקטנטונת, מגיע מדי פעם לטמפ' רתיחה, וכשחם לנו אנחנו לא תמיד מאופסים.

כשיש איזה ויכוח, הכי פשוט זה כשהצד השני מאבד את זה. אתה מרגיש בטוח, מבוצר מאחורי חומות המחנה שלך, והוא שם בחוץ תוקף ומשתולל. וגם אם הצליח לו, אחוות התמיכה של המחנה המופסד מנחמת, כמעט כמו צרת רבים. אבל כשהצד שלך מאבד את זה, ובכן אז זה נהיה מבלבל.

משפטו של החייל אלאור עזריה הצליח להביא אותנו לרמות חדשות של התבצרות מחנאית, ובצדק. תחושת המדינה שהולכת לאבד את עצמה עוררה רבים. היא עוררה גם כמה שדים רדומים, או יותר נכון מנמנמים, כי השדים כאן לא באמת נרדמים.

תוסיפו לזה את חקירות רה"מ, שוברים שתיקה, בג"ץ ותחושתו של הימין שהוא שולט אבל השמאל מנהל את המדינה, או אם לדייק - שהתקשורת השמאלנית מנהלת את המדינה, והנה לכם קלחת רותחת.

בשנים האחרונות, בתוך הוויכוח הבלתי נמנע הזה, מתוך המחנה אליו אני שייכת צמחו ארגונים מדהימים, שפועלים במלא המרץ ומצליחים בעמל רב להשפיע. ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת השונים נשמעים קולות שלא נשמעו בעבר, קולות שמייצגים את חבריי ואותי, קולות שחשובים לי, שנותנים לי כוח ותקווה. קולות שבשבועות האחרונים הבהירו לי עד כמה בקלות גם אנחנו עלולים לאבד את זה.

צילום: TPS

הרצח בנווה צוף על רקע פסק הדין והליכתו לכלא של אלאור עזריה, הבהירו לי כמה המתח הזה מכניס אותנו לבלבלה. מצאתי את עצמי ביום ראשון, למחרת הרצח, עומדת בנווה צוף ליד אמו של החייל שירה במחבל. היא באמצע ריאיון, ומתיאור האירוע אני מבינה שהיא מתחילה להגן על הבן החייל שלה. הגענו למצב מטורף, שבו אמהות צריכות לגבות את בניהן הלוחמים, כשמסביבן מחול שדים של טוקבקים, ריאיונות ופוסטים. איך אמרה לי אותה האמא - "אני רגילה, כמתנחלת, שתוקפים אותי משמאל, אבל עכשיו פתאום תוקפים אותי מימין".

המשפט של אלאור עזריה הוא סימפטום של תהליך לא בריא, לדעתי, שעובר עלינו. דווקא בגלל זה אני מרגישה שמי שמנסה לשמור כאן על השפיות שלנו חייב לא להתבלבל. לא קל להיאבק בנזקים שעושים כאן ארגונים כמו שוברים שתיקה, לא קל פעמיים. פעם אחת כי צריך לפעול בתקציבים דלים כמו דוד מול גולית, וזה לא קל כי נרדמנו בשמירה. ופעם שניה כי אסור לנו להיות תמונת המראה שלהם. ההתמודדות במי שפוגע במדינה על ידי שימוש בחיילי צה"ל לא יכולה להיות באותה דרך רק הפוך. הם מבולבלים, לנו אסור להיות. נדרשת כאן דרך חדשה, אחרת, וזו דרך הרבה יותר קשה. נדרשים עירנות ואורך רוח כדי להישאר כל הזמן מחוברים למטרה, בלי לקדש את האמצעים. אסור לנו ליפול בשבי המאבק של עצמנו, גם אם נראה שיש כאן מאבק של חיים ומוות.

כשע' יצא מביתו לקול הצרחות של בני משפחת סלומון, הוא לא חשב על אלאור עזריה. כשהוא ירה במחבל הוא גם לא חשב על אלאור עזריה. כשהוא לא הרג אותו הוא גם לא חשב עליו. גם אנחנו לא היינו חושבים על ההקבלה בין הסיפורים אם לא היינו עמוק בתוך ויכוח סוער. השימוש הציני וחסר האחריות שעשו בעובדה שהמחבל "נוטרל" כדי להראות שאין צורך להרוג מחבלים, הוא שימוש חסר אחריות ומסוכן, אבל מי שהחליט לתקוף בצורה כזו או אחרת את ע' או את קבלת הצל"ש שלו עשה את אותו הדבר בדיוק רק מהצד השני.

הכל הפך כאן לכל כך אישי ורגיש, וכל אירוע הוא חלק מאיזו קונספירציה גדולה שתביא עלינו את הסוף. ויש הרבה אמת אבל יש גם חד-מימדיות והעצמה של אירועים מסוימים על חשבון המציאות, שהיא הרבה יותר מורכבת ועמוקה ורבת צדדים ממה שאנחנו יכולים לראות, ושבלהט הוויכוח גורמים לנו קצת לסטות מהדרך.

גם אצלי זה הפך להיות אישי. אני מכירה את משפחתו של ע', הייתי שם מספיק קרוב בשביל להבין שהחברים הלוחמים שלי בתקשורת וברשתות החברתיות הסתערו מהר מדי, ועל הדרך גם עשו נזקים כואבים - גם אישית אבל גם ברמה הלאומית, וזה הלחיץ אותי.

הייתי רוצה שלצד הביקורת והפחדים נצליח גם לראות את הדברים הטובים שקורים כאן, שנהיה קצת פחות חשדניים על גבול הקונספירציה, שנשמע גם אנשים ממעגלים שונים, כאלו שיש להם זוויות ראיה שונות משלנו ביחס למערכות שאנחנו מבקרים. שנזכור שכל מהלך ששובר אמון במערכות המדינה יש לו מחיר כבד, ושישנו גבול דק בין ביקורת לבין משבר אמון.

נראה שמה שבעיקר קורה כאן, ברמה הציבורית, בחודשי הקיץ הלוהטים האלו, זה אובדן אמון ענק במערכות השלטון, החוק והביטחון. לא יודעת מה אתכם, אותי זה ממש מדאיג, וכשהבן שלי שר כל היום "בלבלה, את מכניסה אותי לבלבלה", אני מבינה שזה בכלל שיר אהבה למולדת, ושאני רוצה להיות בצד שמחזק, לא מחליש. בצד שבונה, לא הורס.

אז יאללה שייגמר כבר החום הזה ונתחיל כולנו להירגע.

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Add comment
 
No comments