מתנחלים:

מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Tuesday 12.12.17 1 Comments 1277 views

בימים ההם, בזמן הזה

מירי מעוז-עובדיה נוה צוף.jpg לפני חודשיים, כשיצר איתי קשר חבר יקר לטובת ביקור של קבוצה בבנימין, שמתי לב שהם קבעו את תאריך הביקור בנר הראשון של חנוכה. הצעתי לו לשלב הדלקת נרות ואולי לחבר קצת לחנוכה, הוא אמר שזה נשמע נחמד ונדבר כשיגיע הזמן. עברו חודשיים, ואכן כפי שנקבע הגיעו אלי היום לביקור בנוה צוף כ-20 סטודנטים לעתונאות מאוניברסיטת ברקלי, שהיא אולי אחד המעוזים הקשוחים ביותר והידועים ברוחות האנטי ישראליות שנושבות שם.....

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Thursday 22.9.16 3 Comments 9544 views

אחר צהריים ברמאללה

20160919_120856.jpg יש הזדמנויות בחיים שאם חושבים עליהן יותר מדי אפשר בקלות לפספס את הרגע ולוותר עליהן. תמיד הייתי מאלה שחושבים יותר מדי, אבל השבוע עמדה בפניי הזדמנות חד פעמית, נפתחה לי דלת לעולם שנמצא כל-כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק, ולכן עם חשש כבד החלטתי ללכת עם הלב ולהיכנס לתוכה. כך קרה ששיחה של שעה עם משלחת תיירים מארה"ב במלון אמריקן קולוני בירושלים, הובילה להזמנה לא צפויה - "בואי תצטרפי אלינו לסיור ברמאללה, יוצאים עוד שעה, יהיה מרתק".

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Thursday 30.6.16 1 Comments 6888 views

כל דבר, רק לא זה

הלל.jpg מתוך מאות מפגשים עם אנשים מרחבי העולם, אני מרגישה שיש מכנה משותף אחד שתמיד מחבר ביני לבין אנשים שגרים בארץ רחוקה, מאות אלפי קילומטרים ממני. המכנה המשותף הוא מעין תחושה או הבנה שנולדת בך מהרגע הראשון שאתה הופך להורה. לאינסטינקטים ולמניעים הפנימיים שלנו נוסף מנוע חדש שילווה אותנו כל החיים - לוודא שלעולם, אבל לעולם, לא יקרה שום דבר רע לילד שלך. לא נפילה מהנדנדה בגן שעשועים, לא הצקות ומכות של בריונים בבית הספר, שלא ייפגע בתאונת דרכים, שלא יחטוף כוויות בשמש...

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מרב פורת ניסנהולץ
מרב פורת ניסנהולץ עו"ד, מגדלת חמישה ילדים ובעל, מתגוררת ביישוב עלי עם נשמה של עירוניסטית. Thursday 24.9.15 1 Comments 9265 views

וידוי כל השנה

ילדה.jpg "החלק העיקרי בתפילת יום הכיפורים, ילדים, הוא - הוידוי..." - כך נאמר לנו משחר ילדותנו. בגן הילדים, בבית הספר היסודי, הקפדנו להכין פתקים מקושטים ובהם קבלות לשנה הבאה וסליחה על השנה הקודמת. אמא - סליחה שאכלתי יותר מדי שוקולד בלי רשות. סליחה שהפרעתי לך לישון... מתרגלים סליחה. בתיכון ובמדרשה ליהדות אף הגדילו לעשות וחילקו לנו דפים לבנים עם כתב קטן ובהם פרשנות לכל שורה ושורה בווידוי, שנדע ב-ד-י-ו-ק על מה אנחנו מצטערות. ושה' יעזור, יש על מה.....

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
כרמי אור
כרמי אור כרמי אור בת 38, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא' Sunday 13.9.15 2 Comments 10586 views

שתהא השנה יפה ושונה

IMG_20150913_024313.jpg גם אם התאריכים זהים, ההתנהלות שלי אחרת ולכן כל שנה תהיה שונה מהאחרות ובמיוחד זו שתבוא. יש לי תחושה טובה. תחושה של חזרה מעניינת לעצמי, למוכר, לידוע אבל מזווית אחרת.

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Friday 4.9.15 4 Comments 10152 views

ולפעמים ההצגה נמשכת ונמשכת...

נבי צלאח.jpg הופעות זה דבר נחמד. בטח הופעות חווייתיות, שנוגעות ברגש, מעוררות אותך לחשוב. אז מידי פעם אני הולכת, בשביל החוויה וכל הדברים שהזכרתי, אבל אם יש משהו שלעולם לא אעשה - זה לשבת בשורה הראשונה. בדרך כלל בגלל המחיר, אני מודה (למה לשלם פי ארבע כשזה בדיוק אותו דבר כמו לשבת בשורה האחרונה עם משקפת?) אבל גם אם אין הבדלי מחיר, לא כיף לי לשבת שם. קרוב מדי, אינטימי מדי, מלחיץ אותי. אבל יש הצגה אחת שבניגוד לרצוני, אני תקועה שם בשורה הראשונה. ההצגה הזו היא לא חד פעמית. קוראים לה "תרבות יום ו'" אצלנו בנווה צוף...

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Thursday 30.7.15 No comments 10991 views

(לא) סתם עוד חג אהבה...

חג אהבה.jpg עוד רגע אחד והיום הזה מגיע, חג האהבה. או בשמו היותר מוכר, חג הלבבות, השוקולדים והקיטש. לא שיש לי משהו נגד שוקולדים. אפילו קיטש בא בטוב מידי פעם, אבל ללבבות מעולם לא התחברתי. לא לשרשראות בצורת לב, לא עגילים, לא חולצות עם הדפסים. נכון שלפני הרבה שנים, באוסף הנרות שטיפחתי בהתלהבות רבה, היו כמה נרות בצורת לבבות, אבל שם זה נגמר. ולכן מכל המתנות היפות שזכיתי לקבל מבעלי, הדבר היחיד שלא באמת חסר לי מעולם הוא חפצים בצורת לבבות...

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Wednesday 6.5.15 1 Comments 13169 views

אז, כשקראו לי צהיינש

מקוה ישראל_0.jpg "לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים, ונתנו לו אביו ואימו." לי יש שם שנתנו לי חניכיי מהשירות הלאומי: צהיינש. שמיניסט מצחיק בשם אבי טללה, שהחליט שהמראה הצהוב והחיוכים שלי מזכירים לו שמש, שזה צהיי באמהרית. הרבה חניכים אחרים שלי אז, במקווה ישראל, היו בעלי שני שמות...

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין Thursday 2.4.15 1 Comments 13014 views

ימים של בין לבין

נקיון.jpg יש הרבה תקופות בלוח השנה היהודי שהן בין לבין. "ימי בין המצרים, "בין הזמנים", "עשרת ימי תשובה", "ספירת העומר", שלושת השבועות" ועוד. תקופות אלו קיבלו שמות ייחודיים ושלל מנהגים שונים, שמטרתם לקדם אותנו מנקודה א' לנקודה ב'...

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 
חני כהן זדה
חני כהן זדה תושבת טלמון, נשואה לבני ואם לשבעה בנים, ציירת ואומנית Sunday 29.3.15 4 Comments 13769 views

סוכנות הלב

חני כהן זדה  אמונה  שמן על קנווס  120-100 סמ  2014 (2).jpg כשנכנסתי לגלריה היא ישבה על הרצפה הקפואה, עיניה נשואות אל הקיר ובידיה עיפרון וסקצ'בוק. ליבי החסיר פעימה בזמן שזיהיתי שהיא מציירת את הציור שלי. ניגשתי אליה בלאט, שלא להפריע, ונזכרתי בי בגילה. עומדת בנשיונל גלרי בלונדון מול "משתה בלשצאר" של רמברנדט. הסיפור התנ"כי והאותיות העבריות מדברים בשפתי. עוצמת המחזה נחרת בליבי. ואני מנסה בכל כוחי לשמר את זיכרון הציור, להפוך אותו לחלק ממהותי. בינתיים היא זיהתה אותי ושאלה בחשש אם זה בסדר. ברור, עניתי לה. כבוד גדול...

Join us and get fresh posts delivered right to your email!

Read more
 

Pages